קיצור הפגרה

חברי הכנסת נינו אבסדזה ודורון אביטל מגבשים הצעת חוק לקיצור הפגרה.
היוזמה כמובן עוררה דיון בין העוזרים, הנה קטעים נבחירם מתוך המיילים:

בעוד ימים ספורים עתידים אנו לצאת לפגרת קיץ שתמשך כשלושה חודשים.
הימים הם ימים לא קלים למדינת ישראל; הלחצים הבין- לאומיים הגוברים בכפוף לניסיון לגבש הצהרה על הכרה במדינה פלסטינית באו"ם, ומנגד מחאות חברתיות פנימיות של אזרחים המבקשים לשנות את פני החברה הישראלית ואת סדר העדיפויות בה...
על- ידי קיצור הפגרה נוכל להיערך לשינויים בזירה הבין- לאומית, במקביל לטיפול בסוגיות ליבה כלכליות- חברתיות העולות כעת על הפרק, ומאפשרות לנו כמנהיגים, לכתוב פרק חדש בהיסטוריה של מדינת ישראל.


מה קרה הח"כים החדשים לא עבדו מספיק השנה?
תרחמו על הותיקים.




זה יפה שאת חושבת שפגרה משמעותה חופש.... נראה לי שזה אומר הכל, לא ככה ?

מציעה גם לנינו וגם לדורון להפנים במהרה שפגרה איננה חופש, אלא עבודה מאוד קשה לקראת הפריימריס שמחכים לנו ממש מעבר לפינה...
בשנתיים וחצי האחרונות, אני יכולה להעיד, לפחות מנק' המבט של הלשכה שלנו, שבפגרה עובדים הרבה יותר קשה, מאשר במושבי הכנסת.




ליוזמי קיצור הפגרה, שאלה קטנה

אם הפגרה תתקצר הבעיות במדינה יפתרו? פתאום יהיו יותר דירות והערבים ישכחו מהאו"ם?
והצעה עניינית: קיצור הפגרה הוא חוק פופוליסטי ויפה, ייתכן שיעיל יותר לעשות ימי דיון מיוחדים בנושא מסויים, הרי גם ככה ימי שני מוקדשים להמון מלל על אי אמון שברור שייפול ויום שלישי כידוע הוא יום חצי ריק. אז אולי במקום לדבר על חוק לקיצור הפגרה, כדאי לבדוק כיצד עושים ימי דיון ענייניים במשך הפגרה.

ההפגנה הראשונה בכנסת

מסיבות ברורות של סדר, אסור להפגין בכנסת. משכן הכנסת גם ככה מלא בלוביסטים, שדלנים פרטיים וכל מיני אנשים שמנסים לקדם עניינים, תוספת של הפגנות לכל החגיגה הזאת הייתה מצריכה הגדלה של הבניין כדי שיהיה מקום לכולם, תוספת עובדים כדי להתמודד עם כל האנשים ופסיכולוג צמוד לכל עובד.
היום בכל אופן, התקיימה הפגנה בתוך הכנסת, אולי ההפגנה הראשונה - הפגנה של העוזרים הפרלמנטרים. לא מדובר בכינוס או בדיון משותף אלא בהפגנה של ממש. הפעם לא מדובר במאבק על תנאי שכר, דמי נסיעות או שאר התנאים שהעוזרים מופלים משום מה משאר הכנסת, מדובר במאבק על היכולת שלנו לעבוד.
בעידן של טרום האינטרנט והסלולרי, העבודה הייתה קלה ומוגדרת, היא התחילה במשרד והסתיימה במשרד ואלו גם היו הציפיות. עם התקדמות הטכנולוגיה והחזרת בני האדם למצב של עבד, עלו גם הדרישות לזמינות. תפקידו של העוזר מיוחד בכך שהעבודה היא מסביב לשעון, כבר בשבע בבוקר יש טלפונים מהח"כ או כתבים ועד שעות הלילה המאוחרות יש פניות דחופות מהציבור, סיורים או סתם דברים שלא הספקנו לעשות ביום ונדחו לילה, לזמן שלנו בבית. הזמינות הטכנולוגית והיכולת לענות על מכתב מכל מקום בעזרת הסללורי אולי הפכו את החיים שלנו לקשים יותר, אבל זה דרישות העבודה, זה מה יש וזה מה שאנחנו צריכים לעשות.
אז איפה הבעיה?
למרות שמצופה ממנו לענות על ים של מכתבים, להיות תמיד זמינים לל"וז או זמינים בכלל, הכנסת מסרבת לספק לנו פלאפונים שיש להם פוש מייל ובעברית, אפשרות גישה למייל וללו"ז. מסיבות שרק החשב יודע, עובדים אחרים בכנסת שלא צריכים להיות זמינים תמיד מקבלים פלאפונים משוכללים ואילו אנחנו, שהזמינות היא חלק מהעבודה שלנו, זכאים לטלפון שיודע רק לקבל ולהוציא שיחות.
מי מרוויח ומי מפסיד מזה? הכנסת כמובן חוסכת כסף, אבל מצד שני, היא יכלה לחסוך יותר אילו לא הייתה נותנת בכלל את הטלפונים המשוכללים. ומי מפסיד? הציבור, או כל מי שפונה לח"כ. במקום שנוכל להשיב על פנייה או לקבוע פגישה בערב כשאנחנו בבית, זה מתעכב ליום העבודה הבא, כשכבר הצטבר עומס.
הציבור כמובן לא יכול להפגין בכנסת, אז אנחנו עשינו את זה בשבילו. היום התאספנו להפגנה מול החשב הכללי של הכנסת, שמתעלם ממנו בצורה בוטה, ודרשנו שיתן לנו לעבוד. זהו, לא ביקשנו רכב (כמו לעובדים אחרים) לא ביקשנו שישלמו לנו על כל שעות העבודה בבית (כמו שכנראה מגיע לנו על פי חוק), רק ביקשנו שיתנו לנו לעבוד, לשרת את הציבור שמשלם בשביל המשכורות שלנו.

מי המציא את שעון החורף?

בערך פעם בשבוע האימיילים של חברי הכנסת מופגזים באימיילים מקבוצות מחאה בנושא מסויים. פעם מדובר בכלובי תרנגולות, גיוס חרדים, מחירי הדלק, גלעד שליט או כל נושא שלמישהו חשוב מספיק כדי שיפתח בשבילה קבוצה בפייסבוק, יפיץ את כתובות המייל של חברי הכנסת ויבקש מכל החברים שלו לשלוח להם מכתב בנושא.


הפעם מדובר בשעון הקיץ. תיבת הדואר שלנו קבלה לפחות מאה מיילים שמטרתם לשכנע את חברי הכנסת להצביע בעד הארכת שעון הקיץ. הוויכוח סביב שעון הקיץ מעניין את החברה הישראלית כנראה מאז קום המדינה. בחורף כולם בעד הארכת שעון הקיץ ובקיץ, כשהיום נגמר מאוחר מידי ומתחיל מאוחר מידי כולם בעד קיצור שעון הקיץ. לקראת יום כיפור וליל הסדר מתווסף לוויכוח גם פן דתי, ש"ס רוצים שעון חורף ביום כיפור ומתנגדיהם ממרץ רוצים דווקא אז להאריך את שעון הקיץ.


כמו כל העוזרים, המיילים האלה נמחקים מיד עם קבלתם, ההשפעה היחידה שיש להם היא עיכוב בעבודה שלנו, חוץ מזה אין להם שום תרומה למאבק. היום בשונה מרוב הימים, קראתי אחד מהמיילים ודווקא זה היה מעניין. הנה הוא לפניכם כלשונו (ההדגשות לא במקור):


שלום רב,
בקרוב תועלה לדיון הצעת החוק להארכת שעון הקיץ. אני ובני סובלים כל שנה מחודש וחצי בו הלילה יורד מוקדם ואנו נאלצים לעזוב את גינת המשחקים בשעה שבכל העולם הנאור עוד מאיר האור. סבי וסבתי שהושמדו באוושוויץ צמו בכיפור ומעולם לא עלה בדעתם שיש לדרוש שעון חורף. לו היו בחיים היו לבטח מפסיקים לצטם במחאה על הבוז שהיו רואים בקיום השעון המגוחך הזה. בכוונתי להצטרף ליוזמה להפיץ לכל רשימות התפוצה שברשותי את שמות חברי הכנסת שהתנגדו להצעת החוק או שנעדרו מההצבעה. אודה לך על תמיכתך בהצעה, למעני ולמען כל אזרחי המדינה.

ורק להזכיר, שעון הקיץ בעצם משנה את שעון החורף בהוספת שעה.
ועכשיו תשפטו אתם אם זה צודק למחוק באופן אוטומטי את כל המיילים מסוג זה.

אירופה בכנסת ישראל.

יום שני. כנסת ישראל.
מאות נציגים מה EFI ארגון של ידידי ישראל באירופה הגיעו לביקור בכנסת לדיונים בוועדות השונות, סיור במשכן ודיון במליאה. הנציגים הם דיפלומטים ואנשי פרלמנט במדינות השונות באירופה והכנסת כמובן נערכה להם בהתאם. פרחים במקומות שונים, כיבוד כראוי לאורחים חשובים ולוח זמנים מתוכנן מראש.
אבל, בתכנון, כמו כל תכנון יש בעיות. במיוחד בישראל.
כחמישים נציגים הגיעו לדיון באחד האולמות, הכינו לעצמם שתייה חמה, התיישבו והתכוננו לדיון ולפתע אמרו להם שהם צריכים בכלל להיות באולם אחר. הקבוצה הגדולה קמה, הלכה לאולם הנכון אבל אז התברר שהוא מלא והם לא יכולים להיכנס. הנציגים חיכו בחוץ יחד עם נציגים נוספים שגם היו אמורים להיכנס אבל אחרו או שגם טעו בדרך עד שנאמר להם סופית שאין מקום והם צריכים להתפזר או ללכת למזנון לאכול. חלק אכן הלכו למזנון בכעס, הרוב התפזרו לדיונים אחרים בוועדות. נקווה שהמשך היום יהיה יותר טוב, נקווה שאוכל לעדכן אתכם בתמונות.

יום של בחירות לעוזרים

ביום של בחירות לכנסת, הכנסת ריקה, הח"כים מסיירים בחמ"לים השונים ומוודאים שהכל דופק, המשכורת שלהם תלויה בקולות המצביעים.
ביום בחירות לוועד העוזרים הפרלמנטרים, הכנסת מלאה, המתמודדים מוודאים שהעוזרים נמצאים ושיבואו להצביע. המשכורת שלנו אולי תושפע מזה.
אז מה קורה בבחירות לועד העוזרים ואיך זה עובד?
וועד העוזרים מורכב מעוזרי ח"כים בלבד, לא עוזרי שרים וסגני שרים מהסיבה הפשוטוה שהם מועסקים על ידי המשרד הממשלתי. את הוועד מרכיבים חמישה אנשים - יו"ר הוועד וארבעה חברי וועד. בבחירות הנוכחיות מתמודדים שני עוזרים ליו"ר הוועד ועשרה לחברים.
שני המתמודדים ליו"ר הוועד באים משתי קצוות פוליטיים שונים, קדימה והליכוד ושאר המתמודדים מייצגים קשת רחבה, החל מעוזרים במפלגת האיחוד הלאומי ועד עוזרים במפלגות הערביות. (לאחר ספירת הקולות אפרסם את שמות הזוכים).
בבחירות, כמו בבחירות, יש מפלגות, דילים והרבה מאוד התרחשות מאחורי הקלעים. המתמודדים מגייסים את חבריהם באותה מפלגה שיצביעו בעדם, עושים דילים עם מתמודדים אחרים ובעצם, יוצרים שתי מפלגות שכל מתמודד ליו"ר מרכז. הרעיון המוצהר פשוט, כל אדם מעדיף לעבוד עם אנשים בעלי גישה דומה שהתנהלות מול הכנסת, ארגוני עובדים ויחד עם הח"כים. המטרה הנסתרת היא צבירת כח על מנת להיבחר. כלל שאתה חובר למתמודדים טובים יותר, כך גדלים הסיכויים להיבחר.
הבחירות בתוך הכנסת מדמות אם כן את הבחירות לחברי הכנסת. ועם זאת, יש הבדל חשוב. בסופו של דבר, המטרה של כולם דומה, להעצים את יכולתו של העוזר הפרלמנטרי בעבודתו בכנסת, המחלוקת היא רק בדרך. בסופו של דבר, כולם נשארים חברים, גם אם בדיונים הטונים יעלו, לא נראה השמצות ופגיעות אישיות כמו שרואים בבחירות לכנסת ולממשלה. אחרי הכל, גם אם מישהו לא ייבחר, הוא לא יאבד את המשרה שלו.

אחרי יום שלם של מתח, קיבלנו תוצאות:
הצביעו 131 עוזרים שזה כשבעים אחוז מכלל העוזרים (יותר מאחוז הבוחרים לכנסת).
יו"ר וועד העוזרים הוא רוני צוברי (עוזרו של ח"כ זאב אלקין)
חברי הוועד: יאיר פז (ח"כ דודו רותם), כרם אבישי (ח"כ פאינה קירשנבאום), אלון לי גרין (ח"כ דב חנין), סאמר סוייד (ח"כ חנא סוייד).