יום שני, 19 ביולי 2010

ועד העוזרים בסקר על הח"כים

השבוע האחרון היה סוער מאוד בין העוזרים בגלל מהלך של ועד העוזרים הפרלמנטריים להצטרף להסתדרות. ישיבה סוערת ומיילים רבים על הצורך או החסרונות שבהצטרפות להסתדרות כשהדברים גלשו לעיתים לפסים אישיים. היום בכל מקרה, משהו שונה של הוועד הסעיר את העוזרים.
במיל שהפיץ הוועד נקראו העוזרים הפרלמנטריים למלא משוב קצר ואנונימי על הח"כים. מסתבר אם כן שהוועד מייצג לא רק את העוזרים אלא גם מפלגות, כתבים או גורמים אחרים שמעוניינים במידע על הח"כים. המייל גרר כמובן תגובות מצד עוזרים רבים על מקומו של הועד ועל עיסוקו בעניינים לא לו.
הוועד ביקש למלא את המשוב בצורה אנונימית ולהניחו בקלפי מיוחדת שהוצבה לצורך. בין השאלות: מיהם הח"כים המצטיינים במושב הנוכחי ומיהם הח"כים המאכזבים, עם איזה ח"כ לא הייתם מסכימים לעבוד לעולם ומיהם הח"כים הבולטים המגזר החרדי והערבי.
לפי התגובות של העוזרים נראה שיש סיכוי רב שהוועד יגנוז סקר משונה זה ואולי במקום זאת יסביר סוף סוף למה טוב להצטרף להסתדרות ולא יסתפק בקביעה.
ימים יגידו.

יום חמישי, 8 ביולי 2010

האח הגדול

מי שמסתובב בכנסת מכיר בודאי את הטלויזיות הפזורות בכל המשכן ומראות בשידור חי את דיוני המליאה או דיונים בוועדות. לא פעם תמהתי לעצמי למה בכלל צריך את המסכים האלה אם אין ווליום ואי אפשר לשמוע מה אומרים. אז בסדר, ראיתי את יו"ר הכנסת מכה על השולחן עם הפטיש, זה אומר שהבנתי מה הלך שם? הכיתוביות אומרות שעכשיו יש הצעה לסדר בעניין שליט, זה נותן לי איזה מידע מיוחד שצריך טלויזיה במיוחד בשביל זה?
לאחרונה שמתי לב שבחלקים אחרים של הכנסת יש רק רמקולים בלי טלויזיות. בהתחלה חשבתי שזו תקלה שנבעה מרישול רב וגרמה להתקנת הרמקולים במקום רחוק מהטלויזיות, אבל הרעיון הזה נראה לי מופרך, במיוחד לאור העובדה שצוות הבינוי והאחזקה די טובים.
מישהו פעם אמר לי שהטלויזיות נועדו כדי לחשוף את הציבור הרחב לנעשה בכנסת, הסבר מקובל ומניח את הדעת, אך לאור העובדות הפשוטות שתוארו, הוא נדחה על הסף.
ואז נפל לי האסימון, כל הטלויזיות והרמקולים באו לשרת מטרה אחת בלבד. לא, אף אחד לא חושב שציבור יחשף לכנסת אם הוא יראה ח"כ מדבר, אבל לא ישמע אותו. אף אחד גם לא חושב שהריטינג של ערוץ הכנסת יגדל בגלל זה, במיוחד בגלל שהח"כים לא משחקים כדורגל, הטלויזיות הוצבו במיוחד בשביל העוזרים הפרלמנטרים. חלק מתפקידנו הוא להאזין למה שקורה בכנסת ובמיוחד לנאומים של הח"כ כדי שנוכל להוציא הודעות לתקשורת או סתם לצורך פרסום בפייסבוק. הבעיה היא שבחלק גדול מהזמן אנו כלל נמצאים בלשכות אלא מסתובבים ברחבי המשכן, אז איך אם כן נדע מתי הח"כ מדבר? בעיה סבוכה זו נפתרה באמצעות רעיון מבריק שלא מוסיף רעש סביבתי רב - התקנת טלויזיות שמראות רק את התמונה. למקומות בהם יש צורך אחר המציאו את הרמקולים שמשמיעים מה קורה אבל לא מלאים אותך בתמונות. כך אנו העוזרים יכולים לעסוק במלאכתנו הרבה כלשיבנו שקט שנדע מתי הח"כ מדבר.
ותודה לגאון שהמציא את זה.

יום שני, 5 ביולי 2010

ה"חלטורות" של העוזרים

היום פרסמו ווינט כי בעקבות חשיפתם שרבים מהעוזרים הפרלמנטים עובדים במשרה נוספת, יהיו פיקוח על משרות נוספות של העוזרים הפרלמנטרים.
לפי ה"חשיפה" של כלכליסט, המדור הכלכלי של ווינט, "רבים מהעוזרים מקדמים בכנסת אינטרסים של חברות מסחריות כהשלמת הכנסה". אז הנה כמה מילות הגנה בשביל אותם חלטורות כלשונם של ווינט.
קודם כל עולה השאלה למה בכלל עוזר פרלמנטרי צריך משרה נוספת "מה אתה לא מקבל מעל עשרת אלפים בחודש?" אפילו חברים שלי חושבים שיש לי רכב מהכנסת עם דלקן, פלאפון ללא הגבלה ובונוסים שמנים. האמת היא שהרכב שלי עם כל ההשלכות הכלכליות שבדבר, לפלאפון לרוב יש הגבלה מסויימת למרות העובדה שחלק גדול מהעבודה נעשה דרך הטלפון והמשכורת לא שמנה במיוחד. אם שכר הנטו של עוזר מתחיל הוא קצת מעל חמשת אלפים שקל והוא עשוי לעבוד קרוב לחמישים שעות בשבוע (אם לוקחים בחשבון את העובדה שגם בבית יש טלפונים לפעמים גם בשעות כמו אחת עשרה בלילה או שבע וחצי בבוקר), אזי המשכורת פר שעה אינה גדולה במיוחד, גם לא זו החודשית. וחלילה, אני לא בוכה על כך שיש לי הכנסה קבועה. בהתחשב במשכורת ברור מדוע עוזרים רבים בוחרים לעסוק במשהו נוסף, בעיקר אם אחד משני העיסוקים לא תובעני במיוחד.
סיבה נוספת לעיסוק היא שהעבודה כעוזר פרלמנטרי שוחקת מאוד ורבים רואים את עצמם במשרה זו למשך שנתיים - שלוש. לקראת תחילת השחיקה והמחשבה על מקום עבודה חדש מוצאים חלק מהעוזרים מקור פרנסה נוסף אליו יעברו בצורה מלאה לכשיסיימו את תפקידם בכנסת.
ובאשר לטענה של כלכליסט שהעוזרים מקדמים בכנסת אינטרסים של חברות כמקור הכנסה, אתייחס קודם לעובדות. רוב רובם של העוזרים מקפידים שלא לערב בין סוגי העבודה השונים והאינטרסים הציבוריים חשובים להם מאוד. האם אכן קיימים כאלה שמקדמים אינטרסים פרטיים תמורת כסף? אני לא יודע, אבל בוודאי לא ראוי להטיל דופי בקבוצה שלמה בגלל בודדים.
בנוסף, למרות שאוזנו של הח"כ קשובה לעוזרו, הרי שגם לו יש יכולת חשיבה וקבלת החלטות, ובמיוחד אם הוא יודע שהעוזר עובד בשביל חברה מסויימת. הבעיה היחדיה שעשויה להיות חמורה היא העדר שקיפות. משרת העוזר הפרלמנטארי היא משרת אמון עם כל יתרונותיה וחסרונותיה. מלבד האמון שצריך להיות בין הח"כ ובין עוזריו, הרי שגם יש אמון בסיסי בין חברים - העוזרים הפרלמנטארים. בשיחה על קידום אינטרסים יש לדעת מה האינטרס של בן הזוג לשיחה ואם זה מוסתר, הרי שיש כאן פגיעה בסיסית באמון. עם זאת ולמרות החומרה הרבה שאני מייחס לפגיעה באמון, כל בני האדם בסופו של דבר מונעים בגלל אינטרסים למיניהם. אני יכול לתמוך בחברת הי טק לדוגמא מתוך באמת מחשבה עמוקה ורחבה או בגלל שחבר שלי עובד בה, אמונה פנימית, ראייה צרה או לעיתים טובת הנאה כלשהיא. כלומר, גם מניעים אחרים אינם בהכרח טהורים ואידאליים.
אגב, זה בכל תחום וגם בתחום של התקשורת. כתבה יכולה להתפרסם מתוך תחושת שליחות או מתוך מניעה כלכלי של יצירת סקופ תקשורתי מלא כלום, כמו במקרה זה לדוגמא.