כל חוק מתחיל בהצעת חוק.
משפט לוגי חשוב זה בעצם מעלה את השאלה - אז איך נוצרת הצעת חוק? מאמר זה יסביר קצת על הגלגולים שעובר הצעת חוק החל משלב הרעיון ועד הבאתו לנייר סופי כשכמובן, ההייחסות היא מנקודת מבטו של העוזר הפרלמנטרי, האיש החשוב בכל התהליך.
חלק גדול מהצעות החוק הם מחזור או מחזור חלקי של הצעות חוק ישנות. הרעיון פשוט, לוקחים הצעת חוק ישנה של ח"כ לשעבר וממחזרים אותה. במקרה זה, פשוט צריך למצוא במאגר הממחושב את הצעת החוק הישנה, להעתיק אותה מחדש ומתוך כבוד למציע הראשון, לכתוב בתחתית הדף שהצעת חוק דומה / זהה הוגשה בעבר על ידי ח"כ פלוני.
במקרים אחרים, יש רעיון כללי ותפקידו של העוזר לכתוב את הצעת החוק ואת דברי ההסבר. אם מדובר בתיקון פשוט לחוק, העוזר יכול לכתוב את ההצעה לבד גם אם אין לו ידע משפטי מוקדם. כל עוד הוא יודע את המבנה הטכני של הצעת חוק, העוזר פשוט צריך למצוא את החוק המקורי ואת המקום הדרוש תיקון וזהו.
אחרי הנוסח המשפטי, יבוא נוסח בשפה חופשית שיסביר את החוק הקיים, את הבעייתיות שבו ומה ההצעה בעצם באה לעשות.
כן, זה נשמע פשוט ואכן בתיקונים קלים זה באמת פשוט. יש תבנית מיוחדת לבניית הצעות חוק (ניתן למצוא אותה במשרד המשפטים) וכל מה שצריך לדעת זה תצורת הכתיבה וקצת יכולת בניסוח.
הבעיות מתחילות כשמדובר בתיקון רציני יותר או בכתיבת חוק חדש. אז צריך לחשוב טוב על מה רוצים להגיד, האם זה תואם את אופי החקיקה הישראלי, מתנגש בחוקי יסוד, עומד בסתירה לסעיפים אחרים בחוק או בכלל האם זה ישים. אחרי שמחליטים מה צריך לכתוב, מגיע שלב האיך, לפעמים יש הבדל רב בין ביטויים שנראים לכאורה דומים. חוקים כאלה מצריכים עבודה רבה, מחקר מקדים וידיעה שאחרי הניסוח הראשוני יבוא ניסוח שני, שלישי וכו'.
למזלנו, יש בכנסת שני גופים שמסייעים הרבה: מרכז המחקר והמידע והלשכה המשפטית. מרכז המחקר והמידע או המ.מ.מ. עושה לבקשת הח"כים מחקרים מקיפים בנושאים שקשורים לעבודה בכנסת. בניגוד למחקרי אוניברסיטה או גופים מסחריים, כאן יש פחות חשש להטיה פוליטית. המידע הרב מסייע כמובן בהכוונה לחקיקה. הלשכה המשפטית מסייעת בכתיבת החוק, בדיוק על אופי הסעיפים ובניסוח משפטי של החוק עצמו ודברי ההסבר. העבודה עם הלשכה המשפטית הכרחית בכל חוק שהוא קצת מעבר לתיקון פשוט.
והעוזר הפרלמנטרי? מתרוצץ בין כולם. עבודה מקדימה במ.מ.מ. ללימוד הנושא לעומק, ישיבה עם מתמחה בלשכה המשפטית, ניסוח החוק ושוב ישיבה בלשכה המשפטית כשבנוסף כמובן צריך לשבת עם הח"כ. לפעמים יש גם דיונים עם גופים מחוץ לכנסת כמו גורמי ממשלה או גופים חוץ פרלמנטרים, אז אנחנו העוזרים מרגישים כמו מחשב שמקבל נתונים ממאה מקורות והוא צריך לחבר את כולם.
עבודה על הצעת חוק עשויה לארוך כמה דקות או מספר שבועות, ואז צריך גם לדאוג שהחוק יעבור, וזה באמת מסובך. על כך בפעם הבאה.
משפט לוגי חשוב זה בעצם מעלה את השאלה - אז איך נוצרת הצעת חוק? מאמר זה יסביר קצת על הגלגולים שעובר הצעת חוק החל משלב הרעיון ועד הבאתו לנייר סופי כשכמובן, ההייחסות היא מנקודת מבטו של העוזר הפרלמנטרי, האיש החשוב בכל התהליך.
חלק גדול מהצעות החוק הם מחזור או מחזור חלקי של הצעות חוק ישנות. הרעיון פשוט, לוקחים הצעת חוק ישנה של ח"כ לשעבר וממחזרים אותה. במקרה זה, פשוט צריך למצוא במאגר הממחושב את הצעת החוק הישנה, להעתיק אותה מחדש ומתוך כבוד למציע הראשון, לכתוב בתחתית הדף שהצעת חוק דומה / זהה הוגשה בעבר על ידי ח"כ פלוני.
במקרים אחרים, יש רעיון כללי ותפקידו של העוזר לכתוב את הצעת החוק ואת דברי ההסבר. אם מדובר בתיקון פשוט לחוק, העוזר יכול לכתוב את ההצעה לבד גם אם אין לו ידע משפטי מוקדם. כל עוד הוא יודע את המבנה הטכני של הצעת חוק, העוזר פשוט צריך למצוא את החוק המקורי ואת המקום הדרוש תיקון וזהו.
אחרי הנוסח המשפטי, יבוא נוסח בשפה חופשית שיסביר את החוק הקיים, את הבעייתיות שבו ומה ההצעה בעצם באה לעשות.
כן, זה נשמע פשוט ואכן בתיקונים קלים זה באמת פשוט. יש תבנית מיוחדת לבניית הצעות חוק (ניתן למצוא אותה במשרד המשפטים) וכל מה שצריך לדעת זה תצורת הכתיבה וקצת יכולת בניסוח.
הבעיות מתחילות כשמדובר בתיקון רציני יותר או בכתיבת חוק חדש. אז צריך לחשוב טוב על מה רוצים להגיד, האם זה תואם את אופי החקיקה הישראלי, מתנגש בחוקי יסוד, עומד בסתירה לסעיפים אחרים בחוק או בכלל האם זה ישים. אחרי שמחליטים מה צריך לכתוב, מגיע שלב האיך, לפעמים יש הבדל רב בין ביטויים שנראים לכאורה דומים. חוקים כאלה מצריכים עבודה רבה, מחקר מקדים וידיעה שאחרי הניסוח הראשוני יבוא ניסוח שני, שלישי וכו'.
למזלנו, יש בכנסת שני גופים שמסייעים הרבה: מרכז המחקר והמידע והלשכה המשפטית. מרכז המחקר והמידע או המ.מ.מ. עושה לבקשת הח"כים מחקרים מקיפים בנושאים שקשורים לעבודה בכנסת. בניגוד למחקרי אוניברסיטה או גופים מסחריים, כאן יש פחות חשש להטיה פוליטית. המידע הרב מסייע כמובן בהכוונה לחקיקה. הלשכה המשפטית מסייעת בכתיבת החוק, בדיוק על אופי הסעיפים ובניסוח משפטי של החוק עצמו ודברי ההסבר. העבודה עם הלשכה המשפטית הכרחית בכל חוק שהוא קצת מעבר לתיקון פשוט.
והעוזר הפרלמנטרי? מתרוצץ בין כולם. עבודה מקדימה במ.מ.מ. ללימוד הנושא לעומק, ישיבה עם מתמחה בלשכה המשפטית, ניסוח החוק ושוב ישיבה בלשכה המשפטית כשבנוסף כמובן צריך לשבת עם הח"כ. לפעמים יש גם דיונים עם גופים מחוץ לכנסת כמו גורמי ממשלה או גופים חוץ פרלמנטרים, אז אנחנו העוזרים מרגישים כמו מחשב שמקבל נתונים ממאה מקורות והוא צריך לחבר את כולם.
עבודה על הצעת חוק עשויה לארוך כמה דקות או מספר שבועות, ואז צריך גם לדאוג שהחוק יעבור, וזה באמת מסובך. על כך בפעם הבאה.
