למרות שהרבה מעבודת הח"כים קשורה להצעות חוק, הישראלי המצוי לרוב לא מכיר את התהליך הארוך והמורכב שעוברת הצעת חוק עד שהיא מתקבלת. זה לפחות ההסבר שיש לי למיילים הרבים שאני מקבל עם רעיונות להצעות חוק, כאילו שבעצם הרעיון כבר פתרנו את הבעיה.
הפרסומים הבאים יוקדשו להצעות חוק, מהצד הטכני ובעיקר, מהצד הפוליטי שמסתתר מאחורי הקלעים. נתחיל מהסבר התהליך הארוך.
הרעיונות להצעות חוק מגיעים מארועים שקרו כמו מכת אלימות, רעיונות מהציבור או אג'דנה של הח"כ או העוזר. לפעמים יש רק רעיון כללי ואז התפקיד של העוזר שמתעסק בחקיקה הוא לכתוב את כל הצעת החוק ולפעמים ההצעה כבר מגיעה מוכנה מארגון או אדם פרטי שכבר עבדו עם משפטן.
לאחר שהחוק מוכן והחתימו ח"כים שרוצים להצטרף אליו, ההצעה עוברת למזכירות לרישום, ללשכה המשפטית לעיבוד משפטי ואח"כ ההצעה מונחת על שולחן הכנסת. בכל יום שני לפני המליאה, כל ח"כ מקבל על השולחן שלו את כל הצעות החוק החדשות שמונחות על שולחן הכנסת (ים דפים בצבע כחול).
למעט מקרים מיוחדים כל הצעה צריכה להיות מונחת 45 יום לפני שניתן להעביר אותה להצבעה. הצבעות הטרומיות על הצעות החוק נעשות ביום רביעי כשביום ראשון לפני כן, ועדת השרים לענייני חקיקה הצביעה על הצעת החוק ובעצם, חרצה את גורלו. מעטים מאוד הסיכויים שחוק יעבור בקריאה טרומית אם הוא נפל בוועדת שרים.
אחרי קריאה טרומית החוק עובר לוועדה להכנה לקריאה ראשונה, הצבעה בקריאה ראשונה, שוב וועדה ואז קריאה שנייה ושלישית.
בכל וועדה יש דיון משותף עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ואנשי מקצוע אזרחיים. בוועדה אפשר לשנות סעיפים שונים בהצעת החוק ואף להפילו. הנוסח שיעלה להמשך ההצבעות הוא הנוסח שהתקבל בוועדה.
ההצבעות לקריאה שנייה ושלישית באות בזו אחר זו. המטרה של קריאה שנייה היא הצבעה על סעיפי החוק בפני עצמם במידה ויש עליהם ערעורים. בהצבעה זו אפשר לשנות את תוכן החוק באופן פרטני יותר מבלי להפילו. נניח לדוגמא שיש הצעת חוק על רפורמה מרחיבה בתחום המיסים ואחד הסעיפים עשוי למשל לפגוע בבוגרי צבא. אם חברי כנסת יגישו ערעור על סעיף זה, יתקיים דיון בערעור ואחר כך הצבעה. אם הערעור יתקבל, סעיף זה ישתנה והחוק שיעלה לקריאה שלישית יכיל את הסעיף המתוקן. בקריאה שלישית מצביעים על החוק בכללותו.
החוק עבר? עכשיו הוא נכנס לספר החוקים. לפעמים השפעתו של החוק מיידית, לפעמים יש בו סעיף תחולה שאומר שהוא יחול רק בעוד זמן מסויים ולפעמים החוק דורש התקנת תקנות על ידי שר ורק אחר כך אזרחי ישראל ירגישו את החוק.
לסיכום שרשרת החקיקה:
רעיון - כתיבה - לשכה משפטית - ועדת שרים - קריאה טרומית - וועדה - קריאה ראשונה - וועדה - קריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק יכולה ליפול בכל אחד משלבים אלו, אז חקיקה היא בהחלט לא הדרך המהירה לשינויים.
בפעמים הבאות אסביר קצת על הפוליטיקה והעבודה השחורה שמאחורי כל הצעת חוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה