בימים האחרונים התפרסמו מספר כתבות על העוזרים הפרלמנטרים, ההסתדרות ובחירות לוועד העוזרים. בואו נעשה קצת סדר בבלאגן ובמילים אחרות, מה מסתתר מאחורי כל אותן מילים.
הדבר שמייחד את העוזרים הפרלמנטרים הוא היכולת לפעול בשיתוף פעולה למרות חילוקי הדעות הפוליטיים. אבל מסתבר שגם לנו יש פוליטיקה, במיוחד כשמדובר בוועד העוזרים.
למרות המראה הנוצץ שיש אולי לעוזר פרלמנטרי, החיים לא תמיד נוצצים כל כך, לפחות לפי התלונות הרבות של העוזרים. המעמד המיוחד בה המשכורת משולמת על ידי הכנסת, המעסיק הוא הח"כ ואנו לא עובדי מדינה יוצרים מציאות מעניינת. הוותק שלנו לא נחשב כוותק של עובדי מדינה, אנחנו לא מקבלים הטבות שמקבלים שאר עובדי הכנסת והבעיה העיקרית היא השכר. השכר הוא אמנם לא שכר מינימום, אבל השכר ההתחלתי נמוך מהממוצע במשק ולא כולל חישוב של עבודה בשעות מאוחרות, כמו בשבוע של התקציב, בסיורים ארוכים או בסתם ימים שהעבודה מגיעה גם לבית ומסתיימת באחת עשרה בלילה.
ועדה ממשלתית (ועדת גרונאו) שאחראית על השכר קבעה שיש לעדכן את שכר העוזרים בהתאם לשינויים בשכר בשוק. זה עדיין לא קרה. יש אם כן הסכמה רחבה שצריך לפעול כדי לחזק את מעמדו של העוזר, השאלה היא רק איך.
הוועד הנוכחי החליט שהדרך הטובה היא על ידי הצטרפות לגוף גדול וחזק שיפעל למעננו. ההצטרפות להסתדרות עוררה ויכוחים רבים, אבל בסוף יותר משליש העוזרים החליטו להצטרף ולו רק בגלל הסיכוי שיקרה משהו.
בלי קשר להסתדרות, זמן כהונתו של הוועד כבר חלפה אך הוא המשיך לכהן מכח האינטרציה, ועכשיו החליטו פשוט לעשות בחירות חדשות לוועד. כך יצא שהבחירות וההסתדרות באו בבת אחת.
ועכשיו לדברים המעניינים:
המתנגדים להסתדרות טוענים שבמקום להצטרף לגוף חיצוני, בואו נדבר עם הח"כים שלנו שאחראים בפועל על השכר. מספר ישיבות כאלה אכן התקיימו ויש סיכוי שהם יובילו לשיפור, הוועד משום מה, לא התלהב כל כך מהנושא.
בבחירות, כמו בבחירות יש פוליטיקה, התנגדות על רקע אישי והסתרת חצי מהקלפים. מספר פעמים שמעתי השמצות על רקע אישי כמו שפלוני מחפש כבוד ולא מעוניין בעמת לפעול או שאלמוני קומוניסט בנשמתו. בנושא של ההסתדרות הייתה התמרמרות גדולה על הוועד ששמר בסוד את העובדה שהגיע לשליש חתימות ושניתן להצטרף להסתדרות ורק אחרי שהחליטו על בחירות, תאריך ומיקום, פרסמו ידיעה חדשותית זו וטענו שבגללה הם אמורים לכהן עוד שנה כדי להשלים את ההצטרפות להסתדרות.
מבחינת תפקודו של הוועד, יש שיאמרו שהוא באמת מנסה לדאוג לצרכים של העוזרים, גם אם צרכים אלו קטנים. לעומתם, אחרים טוענים שהוועד פשוט לוקח בעלות על הצעות, לדוגמא אם בנק דיסקונט מציע תנאים מיוחדים לעוזרים, הוועד יטען שהוא הצליח להשיג תנאים טובים בבנק.
הבחירות יתקיימו עוד כעשרה ימים, אני מניח שיהיו תלונות גם על הוועד הבא כי תמיד חייבים למצוא מישהו להתלונן עליו. אני בטוח גם שכמות המיילים הפנימיים בנושא לא תקטן. מה שאומר שיהיה מעניין.
אז העוזרים הפרלמנטרים הולכים לבחירות, והפעם, לא לבחירות של הבוסים.
הדבר שמייחד את העוזרים הפרלמנטרים הוא היכולת לפעול בשיתוף פעולה למרות חילוקי הדעות הפוליטיים. אבל מסתבר שגם לנו יש פוליטיקה, במיוחד כשמדובר בוועד העוזרים.
למרות המראה הנוצץ שיש אולי לעוזר פרלמנטרי, החיים לא תמיד נוצצים כל כך, לפחות לפי התלונות הרבות של העוזרים. המעמד המיוחד בה המשכורת משולמת על ידי הכנסת, המעסיק הוא הח"כ ואנו לא עובדי מדינה יוצרים מציאות מעניינת. הוותק שלנו לא נחשב כוותק של עובדי מדינה, אנחנו לא מקבלים הטבות שמקבלים שאר עובדי הכנסת והבעיה העיקרית היא השכר. השכר הוא אמנם לא שכר מינימום, אבל השכר ההתחלתי נמוך מהממוצע במשק ולא כולל חישוב של עבודה בשעות מאוחרות, כמו בשבוע של התקציב, בסיורים ארוכים או בסתם ימים שהעבודה מגיעה גם לבית ומסתיימת באחת עשרה בלילה.
ועדה ממשלתית (ועדת גרונאו) שאחראית על השכר קבעה שיש לעדכן את שכר העוזרים בהתאם לשינויים בשכר בשוק. זה עדיין לא קרה. יש אם כן הסכמה רחבה שצריך לפעול כדי לחזק את מעמדו של העוזר, השאלה היא רק איך.
הוועד הנוכחי החליט שהדרך הטובה היא על ידי הצטרפות לגוף גדול וחזק שיפעל למעננו. ההצטרפות להסתדרות עוררה ויכוחים רבים, אבל בסוף יותר משליש העוזרים החליטו להצטרף ולו רק בגלל הסיכוי שיקרה משהו.
בלי קשר להסתדרות, זמן כהונתו של הוועד כבר חלפה אך הוא המשיך לכהן מכח האינטרציה, ועכשיו החליטו פשוט לעשות בחירות חדשות לוועד. כך יצא שהבחירות וההסתדרות באו בבת אחת.
ועכשיו לדברים המעניינים:
המתנגדים להסתדרות טוענים שבמקום להצטרף לגוף חיצוני, בואו נדבר עם הח"כים שלנו שאחראים בפועל על השכר. מספר ישיבות כאלה אכן התקיימו ויש סיכוי שהם יובילו לשיפור, הוועד משום מה, לא התלהב כל כך מהנושא.
בבחירות, כמו בבחירות יש פוליטיקה, התנגדות על רקע אישי והסתרת חצי מהקלפים. מספר פעמים שמעתי השמצות על רקע אישי כמו שפלוני מחפש כבוד ולא מעוניין בעמת לפעול או שאלמוני קומוניסט בנשמתו. בנושא של ההסתדרות הייתה התמרמרות גדולה על הוועד ששמר בסוד את העובדה שהגיע לשליש חתימות ושניתן להצטרף להסתדרות ורק אחרי שהחליטו על בחירות, תאריך ומיקום, פרסמו ידיעה חדשותית זו וטענו שבגללה הם אמורים לכהן עוד שנה כדי להשלים את ההצטרפות להסתדרות.
מבחינת תפקודו של הוועד, יש שיאמרו שהוא באמת מנסה לדאוג לצרכים של העוזרים, גם אם צרכים אלו קטנים. לעומתם, אחרים טוענים שהוועד פשוט לוקח בעלות על הצעות, לדוגמא אם בנק דיסקונט מציע תנאים מיוחדים לעוזרים, הוועד יטען שהוא הצליח להשיג תנאים טובים בבנק.
הבחירות יתקיימו עוד כעשרה ימים, אני מניח שיהיו תלונות גם על הוועד הבא כי תמיד חייבים למצוא מישהו להתלונן עליו. אני בטוח גם שכמות המיילים הפנימיים בנושא לא תקטן. מה שאומר שיהיה מעניין.
אז העוזרים הפרלמנטרים הולכים לבחירות, והפעם, לא לבחירות של הבוסים.
