הצעת החוק נכתבה, נעשתה עבודה מול משרדי הממשלה וגופים חוץ פרלמנטרים ועכשיו מגיע החלק העסיסי, הפוליטיקה של הכנסת.
יש כלל לא כתוב שחוק של האופוזיציה לא יעבור (למעט מקרים מיוחדים). יש כלל לא כתוב שחוק שלוקח יותר מידי כסף מהאוצר לא יעבור, גם אם הוא לא נחשב תקציבי (הצעה שעלותה יותר מ5 מליון ש"ח). ויש כלל לא כתוב שבשביל לקדם חוק לא מספיק שהוא יהיה טוב, צריך גם לעבוד.
העבודה הפוליטית היא בעיקר של הח"כ וכוללת פגישות עם השרים או החלפת מספר מילים במליאה, דיבור עם יו"ר הקואליציה ח"כ אלקין ועם ראשי סיעות, הסבר למה זה חשוב לכולם (לדוגמא, ח"כ מש"ס שרוצה להעביר חוק דתי יצטרך להסביר לישראל ביתנו למה זה טוב גם להם) וכמובן, התמורה.
כן, תמורה.
ועדת השרים כאמור קובעת את עתידו של החוק. לפעמים לשר יש דעה מוצקה בנושא המדובר, לפעמים אפשר לשכנע אותו ולפעמים זה פשוט לא מעניין אותו. במקרים האחרונים, פשוט צריך לדאוג שהוא יתמוך למרות שההבנה בנושא רחוקה ממנו.
כשמדובר בהצעות חוק של האופוזיציה, הח"כ יכול להבטיח קיזוז תמורת תמיכה. קיזוז למי שלא מכיר זו שיטה בה השר יכול להיעדר מההצבעות ולא לפחד שבגללו הצעות חוק של האופוזיציה יעברו. איך? פשוט מאוד, הח"כ מהאופוזיציה לא יצביע באותה עת. קוראים לזה קיזוז, או טובות הנאה קטנות.
ח"כ מהקואליציה כמובן לא יכול להציע קיזוז, אבל מנגד, אין לו את המחסום של האופוזיציה. במקום זה הוא יכול להציע קידום בוועדה לנושאים של השר, ארגון סיור משותף שיאדיר את כבוד השר או כל דבר מקורי אחר שיכול לשכנע.
לפעמים לא צריך להציע תמורה ממשית, אבל פגישה טובה וקרוב לבבות בין הח"כ והשר יכולים להטות את הכף.
האם זה עובד?
לפעמים כן, לפעמים לא, אבל חייבים לנסות. אין דרך אחרת.
פן פוליטי נוסף הוא גניבת חוקים. מקובל מאוד שלא מקדמים חוק אם ח"כ אחר הנמצא בכנסת כבר הגיש אותה. במילים אחרות, לא גונבים למישהו את החוק שהוא עבד עליו. כאשר מדובר בהצעת חוק מכנסת קודמת שהח"כ המגיש כבר לא מכהן כח"כ, אפשר להגיש את ההצעה אבל לכתוב בדברי ההסבר שהיא הוגשה בעבר על ידי פלוני אלמוני.
באופן מפתיע, מוסכמה זו לא חלה על הממשלה. פעמים רבות קורה שהממשלה מאמצת הצעות חוק פרטיות ומעבירה אותם. במקרים רבים זה מצויין, ההצעה אכן נכנסת לספר החוקים והח"כ תופס כותרות. אבל לפעמים, הממשלה גונבת את החוקים ואפילו לא מודיעה על כך לח"כ. כך למשל, משרד הפנים אימץ הצעת חוק של מוחמד ברכה בנוגע לסמים בלי ליידע אותו כלל. ההצעה נכנסה לספר החוקים אבל ברכה נושל ממנה לגמרי.
וכן, קוראים לזה פוליטיקה מסריחה.
יש כלל לא כתוב שחוק של האופוזיציה לא יעבור (למעט מקרים מיוחדים). יש כלל לא כתוב שחוק שלוקח יותר מידי כסף מהאוצר לא יעבור, גם אם הוא לא נחשב תקציבי (הצעה שעלותה יותר מ5 מליון ש"ח). ויש כלל לא כתוב שבשביל לקדם חוק לא מספיק שהוא יהיה טוב, צריך גם לעבוד.
העבודה הפוליטית היא בעיקר של הח"כ וכוללת פגישות עם השרים או החלפת מספר מילים במליאה, דיבור עם יו"ר הקואליציה ח"כ אלקין ועם ראשי סיעות, הסבר למה זה חשוב לכולם (לדוגמא, ח"כ מש"ס שרוצה להעביר חוק דתי יצטרך להסביר לישראל ביתנו למה זה טוב גם להם) וכמובן, התמורה.
כן, תמורה.
ועדת השרים כאמור קובעת את עתידו של החוק. לפעמים לשר יש דעה מוצקה בנושא המדובר, לפעמים אפשר לשכנע אותו ולפעמים זה פשוט לא מעניין אותו. במקרים האחרונים, פשוט צריך לדאוג שהוא יתמוך למרות שההבנה בנושא רחוקה ממנו.
כשמדובר בהצעות חוק של האופוזיציה, הח"כ יכול להבטיח קיזוז תמורת תמיכה. קיזוז למי שלא מכיר זו שיטה בה השר יכול להיעדר מההצבעות ולא לפחד שבגללו הצעות חוק של האופוזיציה יעברו. איך? פשוט מאוד, הח"כ מהאופוזיציה לא יצביע באותה עת. קוראים לזה קיזוז, או טובות הנאה קטנות.
ח"כ מהקואליציה כמובן לא יכול להציע קיזוז, אבל מנגד, אין לו את המחסום של האופוזיציה. במקום זה הוא יכול להציע קידום בוועדה לנושאים של השר, ארגון סיור משותף שיאדיר את כבוד השר או כל דבר מקורי אחר שיכול לשכנע.
לפעמים לא צריך להציע תמורה ממשית, אבל פגישה טובה וקרוב לבבות בין הח"כ והשר יכולים להטות את הכף.
האם זה עובד?
לפעמים כן, לפעמים לא, אבל חייבים לנסות. אין דרך אחרת.
פן פוליטי נוסף הוא גניבת חוקים. מקובל מאוד שלא מקדמים חוק אם ח"כ אחר הנמצא בכנסת כבר הגיש אותה. במילים אחרות, לא גונבים למישהו את החוק שהוא עבד עליו. כאשר מדובר בהצעת חוק מכנסת קודמת שהח"כ המגיש כבר לא מכהן כח"כ, אפשר להגיש את ההצעה אבל לכתוב בדברי ההסבר שהיא הוגשה בעבר על ידי פלוני אלמוני.
באופן מפתיע, מוסכמה זו לא חלה על הממשלה. פעמים רבות קורה שהממשלה מאמצת הצעות חוק פרטיות ומעבירה אותם. במקרים רבים זה מצויין, ההצעה אכן נכנסת לספר החוקים והח"כ תופס כותרות. אבל לפעמים, הממשלה גונבת את החוקים ואפילו לא מודיעה על כך לח"כ. כך למשל, משרד הפנים אימץ הצעת חוק של מוחמד ברכה בנוגע לסמים בלי ליידע אותו כלל. ההצעה נכנסה לספר החוקים אבל ברכה נושל ממנה לגמרי.
וכן, קוראים לזה פוליטיקה מסריחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה