בעוד מספר ימים יצא מסע ממצפה הילה שבצפון לירושלים כדי לקדם את שחרורו של החייל גלעד שליט. כמו תמיד הוזמנו למסע אנשי ציבור, תקשורת והקהל הרחב אלא שבניגוד לפעמים אחרות שאני זוכר, הפעם גם מתארגנת קבוצה של העוזרים הפרלמנטרים שתצטרף למסע. הקבוצה כמובן מצטרפת תחת הכובע של עוזרים פרלמנטרים ולא עוד קבוצת אזרחים מתוך מטרה לעורר דעת קהל (ואולי גם כדי לצבור כמה נקודות פוליטיות).
בציבור הישראלי כמעט ואין חולק שצריך לשחרר את גלעד שליט, המחלוקת היא בדרכים לשחרורו, וזו בדיוק הבעיה שבפניה ניצבים העוזרים כשהם רוצים להצטרף למסע. יש שהיו רוצים לראות את גלעד משוחרר על ידי מבצע צבאי, אחרים מעדיפים שחרור מחבלים קלים, יש שהיו רוצים לראות החמרה בסגר על עזה ולעומתם יש שמוכנים לתת הכל כדי שהחייל שלנו ישוחרר, גם אם יש חשש לפגיעה באזרחים אחרים כתוצאה משחרור מחבלים שונים.
למרות הדעות הרבות על אופן השחרור, יש מוסכמה רחבה על הצורך בשחרור גלעד ולכן אנשים רבים בעלי דעות שונות ימצאו את עצמם לא פעם באותה פעילות.
כמו בציבור, גם בקרב העוזרים יש דעות שונות, אלא שהפעם פעילותו עלולה להתנגש עם דעותיו או אולי חמור יותר, עם מעמדו כעוזר של ח"כ מסוים. מה קורה אם עוזר של ח"כ ממרצ רוצה להשתתף בפעילות אבל זו מתקיימת במחסום ארז ורוצה לחסום אספרה לרצועה? או מה קורה כשפעיל נמרץ רוצה להשתתף בהפגנה לשחרור מחבלים אבל במקרה הח"כ עימו עובד מתנגד לזה?
כאשר הפעילות היא בשם אזרחים, אין התנגשות בין מעמד העוזר ופעילותו, אולם כאשר הוא גם חובש כובע של עוזר, הוא בהחלט עשוי למצוא את עצמו במצב לא נעים.
המסע המתוכנן נוגע בדיוק בנקודה זו ועוזרים רבים מוצאים את עצמם בין הפטיש לסדן. אנחנו לא יודעים מה בדיוק יהיה האופי של המסע, איזה הד יצא לו בתקשורת ומה יהיה בסופו של דבר המסר שיצא ממנו. מטבע הדברים, מסע כזה מרתיע בעיקר עוזרים מהאגף הימני של המפה הפוליטית אבל גם מהצד השמאלי. אני מבין את ההחלטה להצטרף בתור קבוצה של עוזרים פרלמנטרים, אבל אני תמה כמה מההחלטה באה בגלל שיקולים ענייניים וכמה בגלל שיקולים של רווח פוליטי, שיקולים שכנראה לא נעדרים גם מהעוזרים.
אני מאמין שלמרות הקושי של ההצטרפות למסע כאנשים הנמצאים בעולם הפוליטי, המטרה הייתה נטו לשם שחרורו של גלעד. אני חושב שמי שמארגן את הקבוצה באמת חושב על גלעד שליט ולא חושב על איך הוא מקדם את עצמו במישור הפוליטי. עם זאת, אני מקווה שאכן כל המצטרפים גם באים לשם כך, ויותר אני מקווה שאחרים לא יהפכו את המסע לפוליטי מידי כדי שכל גווני העוזרים יוכלו להשתתף בלי לפגוע בעצמם.
בציבור הישראלי כמעט ואין חולק שצריך לשחרר את גלעד שליט, המחלוקת היא בדרכים לשחרורו, וזו בדיוק הבעיה שבפניה ניצבים העוזרים כשהם רוצים להצטרף למסע. יש שהיו רוצים לראות את גלעד משוחרר על ידי מבצע צבאי, אחרים מעדיפים שחרור מחבלים קלים, יש שהיו רוצים לראות החמרה בסגר על עזה ולעומתם יש שמוכנים לתת הכל כדי שהחייל שלנו ישוחרר, גם אם יש חשש לפגיעה באזרחים אחרים כתוצאה משחרור מחבלים שונים.
למרות הדעות הרבות על אופן השחרור, יש מוסכמה רחבה על הצורך בשחרור גלעד ולכן אנשים רבים בעלי דעות שונות ימצאו את עצמם לא פעם באותה פעילות.
כמו בציבור, גם בקרב העוזרים יש דעות שונות, אלא שהפעם פעילותו עלולה להתנגש עם דעותיו או אולי חמור יותר, עם מעמדו כעוזר של ח"כ מסוים. מה קורה אם עוזר של ח"כ ממרצ רוצה להשתתף בפעילות אבל זו מתקיימת במחסום ארז ורוצה לחסום אספרה לרצועה? או מה קורה כשפעיל נמרץ רוצה להשתתף בהפגנה לשחרור מחבלים אבל במקרה הח"כ עימו עובד מתנגד לזה?
כאשר הפעילות היא בשם אזרחים, אין התנגשות בין מעמד העוזר ופעילותו, אולם כאשר הוא גם חובש כובע של עוזר, הוא בהחלט עשוי למצוא את עצמו במצב לא נעים.
המסע המתוכנן נוגע בדיוק בנקודה זו ועוזרים רבים מוצאים את עצמם בין הפטיש לסדן. אנחנו לא יודעים מה בדיוק יהיה האופי של המסע, איזה הד יצא לו בתקשורת ומה יהיה בסופו של דבר המסר שיצא ממנו. מטבע הדברים, מסע כזה מרתיע בעיקר עוזרים מהאגף הימני של המפה הפוליטית אבל גם מהצד השמאלי. אני מבין את ההחלטה להצטרף בתור קבוצה של עוזרים פרלמנטרים, אבל אני תמה כמה מההחלטה באה בגלל שיקולים ענייניים וכמה בגלל שיקולים של רווח פוליטי, שיקולים שכנראה לא נעדרים גם מהעוזרים.
אני מאמין שלמרות הקושי של ההצטרפות למסע כאנשים הנמצאים בעולם הפוליטי, המטרה הייתה נטו לשם שחרורו של גלעד. אני חושב שמי שמארגן את הקבוצה באמת חושב על גלעד שליט ולא חושב על איך הוא מקדם את עצמו במישור הפוליטי. עם זאת, אני מקווה שאכן כל המצטרפים גם באים לשם כך, ויותר אני מקווה שאחרים לא יהפכו את המסע לפוליטי מידי כדי שכל גווני העוזרים יוכלו להשתתף בלי לפגוע בעצמם.
