תא הדואר של חבר הכנסת מוצף בדרך קבע במיילים מחברות, לוביסטים או אנשים פרטיים. יתכן שזה בצדק שכן כנבחר ציבור הוא צריך לקבל מידע בנושאים שונים ולטפל בפניות שונות של הציבור. הבעייה היא שאנחנו העוזרים, צריכים לטפל בכל המייל הזה...
כמו כל מיילים, ניתן לחלק את המיילים שאנו מקבלים לשתי קבוצות - דואר זבל ודואר רגיל, אלא שבניגוד לתא הדואר של רוב אזרחי המדינה, היחס אצלנו הוא בערך 5:1 לטובת הזבל.
בין הודעות הזבל ניתן למצוא מכתבים שמיועדים לראש הממשלה ונשלחו לכל העולם, תפוצה של כתבות או סרטונים ביוטוב או מעמסה של מכתבים כחלק ממאבק ציבורי כמו למשל העובדים הזרים, גלעד שליט או הכלובים של התרנגולות.
הועדות זבל מעניינות במיוחד הן אלו שנכתבו על ידי חולי נפש למיניהם החושבים שהם המשיח, בן ישי ומידי פעם יש גם את ישו או שליח של מוחמד. כשיש לי זמן ואני קצת משועמם אני קורא את המכתבים האלה רק כדי להעלות חיוך על שפתי לפני שהמכתב נמחק.
הטיפול בכל המכתבים האלו די פשוט, בשביל זה בדיוק המציאו מייקרוסופט את הכפתור של delete ואחריהם הגו מתכנתים את הרעיון של דיווח על דואר זבל. בנוסף לעשרות דברי הזבל שמקבל ח"כ ביום, יש גם כמות נכבדה של מייל שנחסם כי זוהה כספאם, דבר יעיל להפליא.
המכתבים הרגילים הם תכתובת פנימית, פניות רציניות של גופי ציבור או פניות פרטיות. למיילים האלה אנו כמובן מנסים להתייחס ביעילות המירבית אם כי גם ח"כ לא תמיד יכול לעזור. אנשים משום מה חושבים שח"כ יכול לכופף את התקנות ולעזור לכל מי שפונה אליו (ומזכיר שהוא הצביע לו, למרות שהמכתב נשלח לכל הח"כים). קושי נוסף בעזרה לפונה הוא חוסר מיקוד הבעייה. אנשים יודעים טוב לשלוח מייל (ולפעמים רק מכתב רגיל בכתב יד מסורבל) אבל הקלות שבשליחת מכתב גורמת לקלות ראש של השולח שלא מנסח בדיוק מה הוא צריך. במקרה הטוב תתפתח תכתובת להבנת הבעיה, במקרה הרגיל, המכתב פשוט ימחק.
המחסות העיקרי שעומד בפני הפונים לח"כ הוא הפונים עצמם. תארו לעצמכם שאתם יושבים במשרד ויש לכם המון עבודה על הראש וכל יום אתם מקבלים כמה בקשות לעזרה כשטיפול בכל בקשה אורך זמן רב. בנוסף, אתרים שונים מאפשרים לשלוח לכם מייל אוטומטי בנושא שעל סדר היום ואתם מקבלים כמה עשרות כאלה. בשלב כלשהוא כנראה תפעילו סינון מתקדם בתיבת דואר או שכפתור המחיקה ישחק מרוב שימוש.
אז זה בדיוק מה שקורה.
אני משוכנע שכל אותם מכתבים שנשלחים כחלק ממאבק ציבורי אפילו לא נקראים עד תומם, אך חמור יותר, הם גורמים לכך שגם מכתבים אחרים ימחקו, לפעמים בטעות או שיכנסו לרשימה השחורה
לסיכומו של דבר, אם הייתי מקבל תוספת של שקל עבור כל מכתב שנשלח לנו, הייתי יוצא לגמלאות מוקדם ואם פונה פרטי היה משקיע קצת יותר ופונה לגורמים הרלוונטים במקום להציף ח"כים, הייתי חוזר הביתה מוקדם (יחסית).
ולא, אני לא מקבל שקל עבור כל מייל.
כמו כל מיילים, ניתן לחלק את המיילים שאנו מקבלים לשתי קבוצות - דואר זבל ודואר רגיל, אלא שבניגוד לתא הדואר של רוב אזרחי המדינה, היחס אצלנו הוא בערך 5:1 לטובת הזבל.
בין הודעות הזבל ניתן למצוא מכתבים שמיועדים לראש הממשלה ונשלחו לכל העולם, תפוצה של כתבות או סרטונים ביוטוב או מעמסה של מכתבים כחלק ממאבק ציבורי כמו למשל העובדים הזרים, גלעד שליט או הכלובים של התרנגולות.
הועדות זבל מעניינות במיוחד הן אלו שנכתבו על ידי חולי נפש למיניהם החושבים שהם המשיח, בן ישי ומידי פעם יש גם את ישו או שליח של מוחמד. כשיש לי זמן ואני קצת משועמם אני קורא את המכתבים האלה רק כדי להעלות חיוך על שפתי לפני שהמכתב נמחק.
הטיפול בכל המכתבים האלו די פשוט, בשביל זה בדיוק המציאו מייקרוסופט את הכפתור של delete ואחריהם הגו מתכנתים את הרעיון של דיווח על דואר זבל. בנוסף לעשרות דברי הזבל שמקבל ח"כ ביום, יש גם כמות נכבדה של מייל שנחסם כי זוהה כספאם, דבר יעיל להפליא.
המכתבים הרגילים הם תכתובת פנימית, פניות רציניות של גופי ציבור או פניות פרטיות. למיילים האלה אנו כמובן מנסים להתייחס ביעילות המירבית אם כי גם ח"כ לא תמיד יכול לעזור. אנשים משום מה חושבים שח"כ יכול לכופף את התקנות ולעזור לכל מי שפונה אליו (ומזכיר שהוא הצביע לו, למרות שהמכתב נשלח לכל הח"כים). קושי נוסף בעזרה לפונה הוא חוסר מיקוד הבעייה. אנשים יודעים טוב לשלוח מייל (ולפעמים רק מכתב רגיל בכתב יד מסורבל) אבל הקלות שבשליחת מכתב גורמת לקלות ראש של השולח שלא מנסח בדיוק מה הוא צריך. במקרה הטוב תתפתח תכתובת להבנת הבעיה, במקרה הרגיל, המכתב פשוט ימחק.
המחסות העיקרי שעומד בפני הפונים לח"כ הוא הפונים עצמם. תארו לעצמכם שאתם יושבים במשרד ויש לכם המון עבודה על הראש וכל יום אתם מקבלים כמה בקשות לעזרה כשטיפול בכל בקשה אורך זמן רב. בנוסף, אתרים שונים מאפשרים לשלוח לכם מייל אוטומטי בנושא שעל סדר היום ואתם מקבלים כמה עשרות כאלה. בשלב כלשהוא כנראה תפעילו סינון מתקדם בתיבת דואר או שכפתור המחיקה ישחק מרוב שימוש.
אז זה בדיוק מה שקורה.
אני משוכנע שכל אותם מכתבים שנשלחים כחלק ממאבק ציבורי אפילו לא נקראים עד תומם, אך חמור יותר, הם גורמים לכך שגם מכתבים אחרים ימחקו, לפעמים בטעות או שיכנסו לרשימה השחורה
לסיכומו של דבר, אם הייתי מקבל תוספת של שקל עבור כל מכתב שנשלח לנו, הייתי יוצא לגמלאות מוקדם ואם פונה פרטי היה משקיע קצת יותר ופונה לגורמים הרלוונטים במקום להציף ח"כים, הייתי חוזר הביתה מוקדם (יחסית).
ולא, אני לא מקבל שקל עבור כל מייל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה